שיתוף קל...
אני חושבת שבזה שעיצבנו את החתונה והכנו דברים בעצמנו,
כל השעות שישבנו לחורר ציפורים ולהדביק סרטים, לצבוע ולחתוך.. גרמו להמון זמן איכות יחד, רגעים של הכנות קצת שונות לפני החתונה.
משהו משותף שאני וטמיר יוצרים ומכינים לקראת האירוע המשותף שלנו.
בכלל במבט לאחור אני מבינה ש'החתונה', בעצם סוג של פרויקט ראשון בדרך לחיים משותפים.
פרויקט של הוצאה כספית גדולה, חישוב הוצאות מול הכנסות, חישוב ההתחשבויות באחרים ובעיקר לקרובים לנו מכל צד.
חשיבה רבה על מה שאתה אוהב וישמח אותך ואת החברים והמשפחה
ומה יכבד גם את מי שכיבד אותך ובא ובטרח ושימח.
מעין הכנה להמשך הפרויקט הגדול המכונה - "חיי משפחה".
אז אם כבר למה לא להוסיף כמה לבבות וקישוטים לעניין...
והפעם הפתעות לקחת הביתה - 'לב אחד לכל אחד', שקיות הפתעה לילדים, ו"ציפורי אורגמי"
חלק מהקישוטים נועדו להיות גם המתנות שחילקנו, כמזכרת מהאירוע וקישוט תוך כדי האירוע.
אז שנתחיל..
קובי (המעצב חבר שלנו) עיצב ושלח לחיתוך בליזר.
וכשקיבלנו אותם ניסיתי תחילה להדביק עם דבק חם אבל זה לא החזיק משהו ולא היה הכי אסטטי ולאחר ויכוח על סוגי דבקים עם קובי.. נסיון והדבקת האצבעות שלי יחד זו לזו.. הוחלט על דבק 3 שניות.
כאשר אתם משתמשים בו, תיזהרו!! באמת שנדבקו לי האצבעות..
אבל כשרואים את הפלא שהסיכת המתכת הקטנה נדבקת באמת תוך שניות אחדות בצורה אסטטית, חזקה ועמידה. הבנתי שטעיתי..
פתחתי עמדה בסלון להדבקת לבבות.. טמיר ישב וקילף את הציפוי מהנילון הנצמד שהיה עליהם (להגן על החומר בעת חיתוך הליזר) ואני הדבקתי עוד ועוד.
ולבסוף עמדה מולנו סלסלה מלאה בלבבות אדומים.
ובחתונה עצמה לשמחתנו הרבה, לא רק שלקחו אלה למזכרת, גם ענדו אותה.
ועד היום אני רואה אותה צצה מדי פעם על תיק של חברה או על דש של חולצה אפילו.
חלקם האחינים החדשים והמקסימים שלי וחלקם ילדים של חברים ומשפחה.
וקובי טען ובצדק שזה רעיון נפלא להכין לילדים שקיות מתנה.
אז ארזתי בפנים בועות סבון כדי שיפריחו מתי שירצו ויוסיפו קצת קסם של ילדים לאוויר.
ומעין ארנב מאוורר. פשוט כי אני אוהבת ארנבים וזה חמוד וצבעוני ועם סוכריות.
ומצאתי לשמחתי סוכריות לב אדום וללא חומרי צבע מזקים.
ארזתי הכל בשקית חומה והוספתי לכל שקית קמצוץ מהקונפיטי לב שהכנתי לשושבינות וששמתי במעטפות של ההזמנות..
יש שיטענו שאני צריכה גמילה מלבבות אדומים אחרי חתונה שכזו וזה לא רחוק מהאמת.
ותכלס.. אני חושבת שחלק מהמבוגרים קצת קינאו שזה שקיות רק לילדים.
את הציפורים התחלנו להכין לפחות חצי שנה לפני החתונה.
כשרק התחלנו לחשוב על קונספט וצבעים.
טמיר הביא ערמה של נירות ממוחזרים מהעבודה.
ואני קניתי נירות אדומים, שגזרנו לריבועים.
למדתי איך להכין ציפור מאורגמי של טניה ביו טיוב.
וכך כל פעם שישבתי עם קבוצה של אנשים, חברים,
אחינים ומשפחה. לימדתי את כולם איך להכין ואף בסוף
הציפור, דאגתי לרשום את השם בתוך הציפור כדי שיוכלו לחפש אותם בחתונה. ההכנה המשותפת היתה חלק גדול מהכיף שבציפורים, הרבה לפני שנתלו בחתונה.
כאשר הצטברו לנו מקבץ גדול של ציפורים עצרנו מהכנתם.
ולקראת החתונה חוררנו אותם וקשרנו חוטי דיג שקופים.
ובאירוע עצמו הן פוזרו ונתלו ברחבי הגן.
ויש גם כמה שנלקחו לשמחתי למזכרת,
וכיום מקשטים מכוניות ובתים של חברי.
זהו להפעם ונתראה בפוסט קישוטים הבא של -
החתונת "עשה זאת בעצמך" שלנו.
אני חושבת שבזה שעיצבנו את החתונה והכנו דברים בעצמנו,
כל השעות שישבנו לחורר ציפורים ולהדביק סרטים, לצבוע ולחתוך.. גרמו להמון זמן איכות יחד, רגעים של הכנות קצת שונות לפני החתונה.
משהו משותף שאני וטמיר יוצרים ומכינים לקראת האירוע המשותף שלנו.
בכלל במבט לאחור אני מבינה ש'החתונה', בעצם סוג של פרויקט ראשון בדרך לחיים משותפים.
פרויקט של הוצאה כספית גדולה, חישוב הוצאות מול הכנסות, חישוב ההתחשבויות באחרים ובעיקר לקרובים לנו מכל צד.
חשיבה רבה על מה שאתה אוהב וישמח אותך ואת החברים והמשפחה
ומה יכבד גם את מי שכיבד אותך ובא ובטרח ושימח.
מעין הכנה להמשך הפרויקט הגדול המכונה - "חיי משפחה".
אז אם כבר למה לא להוסיף כמה לבבות וקישוטים לעניין...
והפעם הפתעות לקחת הביתה - 'לב אחד לכל אחד', שקיות הפתעה לילדים, ו"ציפורי אורגמי"
אז שנתחיל..
1. "מכל הלב" -
סיכת לב אדום ומגניב מפרספקט אדום חיכתה על שולחן קבלת הפנים לכל אורח שבא.קובי (המעצב חבר שלנו) עיצב ושלח לחיתוך בליזר.
וכשקיבלנו אותם ניסיתי תחילה להדביק עם דבק חם אבל זה לא החזיק משהו ולא היה הכי אסטטי ולאחר ויכוח על סוגי דבקים עם קובי.. נסיון והדבקת האצבעות שלי יחד זו לזו.. הוחלט על דבק 3 שניות.
כאשר אתם משתמשים בו, תיזהרו!! באמת שנדבקו לי האצבעות..
אבל כשרואים את הפלא שהסיכת המתכת הקטנה נדבקת באמת תוך שניות אחדות בצורה אסטטית, חזקה ועמידה. הבנתי שטעיתי..
פתחתי עמדה בסלון להדבקת לבבות.. טמיר ישב וקילף את הציפוי מהנילון הנצמד שהיה עליהם (להגן על החומר בעת חיתוך הליזר) ואני הדבקתי עוד ועוד.
ולבסוף עמדה מולנו סלסלה מלאה בלבבות אדומים.
ובחתונה עצמה לשמחתנו הרבה, לא רק שלקחו אלה למזכרת, גם ענדו אותה.
ועד היום אני רואה אותה צצה מדי פעם על תיק של חברה או על דש של חולצה אפילו.
2. "הפתעה" -
לשמחתי הרבה, גם בחתונה שלי באו ילדים,חלקם האחינים החדשים והמקסימים שלי וחלקם ילדים של חברים ומשפחה.
וקובי טען ובצדק שזה רעיון נפלא להכין לילדים שקיות מתנה.
אז ארזתי בפנים בועות סבון כדי שיפריחו מתי שירצו ויוסיפו קצת קסם של ילדים לאוויר.
ומעין ארנב מאוורר. פשוט כי אני אוהבת ארנבים וזה חמוד וצבעוני ועם סוכריות.
ומצאתי לשמחתי סוכריות לב אדום וללא חומרי צבע מזקים.
ארזתי הכל בשקית חומה והוספתי לכל שקית קמצוץ מהקונפיטי לב שהכנתי לשושבינות וששמתי במעטפות של ההזמנות..
יש שיטענו שאני צריכה גמילה מלבבות אדומים אחרי חתונה שכזו וזה לא רחוק מהאמת.
ותכלס.. אני חושבת שחלק מהמבוגרים קצת קינאו שזה שקיות רק לילדים.
3. ציפורים מאורגמי באדום ולבן ממוחזר -
את הציפורים התחלנו להכין לפחות חצי שנה לפני החתונה.
כשרק התחלנו לחשוב על קונספט וצבעים.
טמיר הביא ערמה של נירות ממוחזרים מהעבודה.
ואני קניתי נירות אדומים, שגזרנו לריבועים.
למדתי איך להכין ציפור מאורגמי של טניה ביו טיוב.
וכך כל פעם שישבתי עם קבוצה של אנשים, חברים,
אחינים ומשפחה. לימדתי את כולם איך להכין ואף בסוף
הציפור, דאגתי לרשום את השם בתוך הציפור כדי שיוכלו לחפש אותם בחתונה. ההכנה המשותפת היתה חלק גדול מהכיף שבציפורים, הרבה לפני שנתלו בחתונה.
כאשר הצטברו לנו מקבץ גדול של ציפורים עצרנו מהכנתם.
ולקראת החתונה חוררנו אותם וקשרנו חוטי דיג שקופים.
ובאירוע עצמו הן פוזרו ונתלו ברחבי הגן.
ויש גם כמה שנלקחו לשמחתי למזכרת,
וכיום מקשטים מכוניות ובתים של חברי.
זהו להפעם ונתראה בפוסט קישוטים הבא של -
החתונת "עשה זאת בעצמך" שלנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה